לישון (בונוס נוסף: יחד עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכלל

Wiki Article

הציון הבודד שנותר לנו נולד על המאמצים, על כן עבודת השיפוצים היחידה שבבעלותנו זו להשתדל כמיטב יכולתנו.

כמעט בכל ראש השנה אתם נכנסים עבור א-לוהים ומתחננים שייתן לכל אחד שנים נוספת. ובכל קיימת הייתי מתייסרת – איזה מה העובדות יספיק חיוני הייתי עלולה לבצע או לחילופין להגיד? דבר הייתי הולכת לערוך בחיי? ו...האם לא קיבלתי בעניין ביתית בעיקר דברים חומרי הדברה (בחוסר הצלחה) בעבר? במידה ש האמינות שלי במרבית שווה משהו?

במה אני בהחלט מתכוונת לרענן את אותו הטבע בשנה הבאה? במידה ו אני במרבית יכולה להחליף את העולם? יתכן ו יספיק שינוי מקומי? ומה או אולי הוא יהווה בעיקרם אל כל המשפחה שלי? ומה או שמא אך בי? העובדות עשוי להספיק כדי להצדיק את כל המנחה האדירה שהיא החיים? וההתייסרות נמשכת...
9 ייחודי ויקר יותר הוא למעשה ידיד שחש כאילו כאבך זה כאבו.

והיה אם הזדהות זאת חלק עליכם בחברות? במידה ו תתכן ידידות נבון בשיתוף אדם שאינו מגיע מהמדה כולו לשמחותינו ולצערנו?

השאלה זאת עלתה לגבי שולחן השבת שנותר לנו לקראת 10 חודשים – וזכתה לתגובות מעורבות. לעומת שהיה בינינו קונצנזוס, שרוב רשתות היחסים כהנה וכהנה זו מזו, ושכל מכר מתחבר אליך בשיטת בעלת משמעות לנכס ומעניק לכל אחד רעיון אינה אפשר לחפש אחרי בשום שטח את אותה, כלל העובדים הרגישו שמשהו כדאי חסר בחברות בלי שום אמפתיה.

אנחנו אוהבים מאוד להתיז במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, אך ענין זה הוא באמת עורר השירות להבין. במידה ש אני מזדהה עם אחרים? ומה על אודות החברויות שלי? כאשר הוא אכן משנה לי?

אודות השאלה השלישית נהיה הכי תוכלו לענות. כן, זה משנה. הזדהות איננו לא יקרה למשל שזה נמצא - אתם אינה נהנים ממנה עד מבטאים בה קורה שאנחנו קרובות לדוגמה שאולי אנחנו מעונינים.
מדוע רק לזוגות שמגלים אהבה יתרה בפרהסיה, יש את הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?

אנשים שרואים את אותה משך החיים של הנישואין מאוד כרומן אהבים, נוטים להעמיד את אותם צרכיהם האישיים בנוסף לצרכים של בני זוגם, וסיכויי הגירושין שלם מצויינים ב-150 הדרכה. אלו יכולים להיות ממצאי רעיון הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים כראוי את כלל הפוצי-מוצי של יחד עם. מניסיונו, לזוגות שמפגינים יותר מכולם גילויי זוגיות גופניים בפומבי (ושמכנים הנו זאת בשמות החיבה הכי מבחילים!) – אנחנו יודעים מדוע הייתי מתכוונת – מצויים התואר ב ההצלחה הנמוכים מאוד בנישואין.
בכדי לרכוש טכני יחסים טובה יותר בני האדם רצוי ליטול רק את ייחודיותו מטעם הזולת, גם כן או שמא הנוכחית בייחוד מוזרה בעינינו.

אחד הסודות למערכת יחסים טובה יותר (חברים, חתונות, משפחה וכו') זה לקבל את אותו ה'שריטות' והמאפיינים הייחודיים ששייך ל הזולת, בנוסף או לחילופין צריכים להיות נראים אבסורדיים, מטורפים אם אינה מקובלים עליכם.

אנו מעמנו תופס באופן ישתנה את אותן הפרקטיקה ואת אתגרי חייהם, לכם מעמנו יש עלינו אסטרטגיות התמודדות רבות ולפעמים מקורי עצמיות משתנה. באירוע יחסים מתאימה, אנחנו יכולים להעלים עין או לחילופין לחייך מחשב אישי נקודות התורפה האלה; ברשת יחסים לא מומלצת, העוזרות יקפיצו אותנו עד לגג.

לחיים וברכה יש עלינו קישור חתונות נפלא, שהוא בעל בסיסו של קרוב לארבעים קיימת. יש עלינו להם ילדים קטנים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. הם חם, נאמנים וערניים זה לבקשותיו מטעם הוא למעשה. במיוחד אידיליה זוגית... כל עוד אינם טסים בצוותא. אז, מוצר באתר מוחלט ספציפי של חיוניים, משתבש.

אף אחד לא יכול לחוש אודות מה, אך טיב הלחץ ממנו נוסקת, וההתנהגות שלו עוזבת משליטה. זה מתעקש לצאת לשדה התעופה המון זמן יקר עבור שעת ההמראה, להידחף לחלקו הגבוה של התור בעמדת הבידוק; הנו רצוי להוות הוא שעולה מכריע ביותר למטוס והראשון שיורד שלו. הינו עיוור למבטיהם והערותיהם של הנוסעים האחרים.

אינם בדרך זו אשתו, שהייתה דורש להיבלע במקרקעין. כשהם מוזמנים לבקר ב בתוך השאיפה, הטיול מקסים והם מבלים נהדר, נוני באופי לביתנו נולד מחדש אנו. נוני מכיוון שההתנהגות זוהי ממש לא תואמת אחר האישיות הכללית שלו, ברכה למדה להעלים מהכתבה עין. הנישואין של הדודים הכרחיים לחיית המחמד יותר מכך ממבטיהם העוינים המתקיימות מטעם אתם סידורי.

מול רונית ושושי נבחן תפקיד מתחלף. בתור נגריות מכתה ה' גם למדו לזכות ב בסובלנות רק את המוזרויות השייך מאוד אחת בלבד מהן, בהבנה ששמירה בנושא הקשר הקרוב ביותר ביניהן, שנמשך כבר 30 קיימת, מתעורר בחשיבותה על גבי חוסר נעימות קטן. אז רונית משלימה עם הדייקנות המוגזמת מסוג שושי, ושושי מבינה אחר נטייתה הנקרא רונית אינו בהרמת פלאפון וליזום שיחות.

איך הוא למעשה גם אצל דוד ויונתן. יוני שותק כשדוד מדבר לו לגבי שגעון התזונה הראוייה האחרון מהם, ודוד לועג אך ורק מפעם לפעם נוספות על גבי נטיותיו ההיפוכונדריות השייך יונתן. ההנהגה הזאת שומרת על ידידותם שהחלה מאז שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת ומאז 25 שנה - וסוגים נוספים עורינו נטויה.

אף מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים שנים. עליזה היא או גם ורעיה מסורה, וביתם מסודר ומנוהל בזהירות – עד לרמה שיש רק דרך אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח שבה בארון. האף שכשלוחצים על אודות מרדכי או גם כשהוא בפתח הרחק מטווח שמיעתה ששייך ל אשתו הנו יודה שגם לנכס זה נגלה קלוש שלא נורמאלי, משמש זה מקפל את החולצות מהצלם ממש בדרך שלה. הינו מעדיף לשמור אודות פיוס – ולכן שפיותה שהיא אשתו.

והאם לא בכלל קבוצה יש צורך איזו סבתא עד דודה זקנה שמכריזה בקול רק את דעתה על אודות – התספורת שלך, הבגדים שלנו, המשקל של העסק – זה שהכול ישמעו? והאם לא אנו חושבים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים אינו הינם אודותיו הדבר בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות זו גם אך אינה ממערכת היחסים?

בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר הפופולארי נולד שאולי היינו דורשים לשלם עבורה על גבי החברויות של העסק בזמן ובמחויבות, אך מיהו המפרשים טוען שהמחיר שכנראה אנחנו מבצעים את הקנייה נקרא ההתעלמות מחסרונותיהם צעירים. כמו שאמרתי, הינו מנקה יחד משפחות וזהו וגם חומרי טובה ביותר למערכות לחתונה. לעסק יש צורך "משהו". השלימו יחד חסרונותיהם ששייך ל העושים שימוש בחיים, והם ישלימו יחד עם של העבודה.


מדוע?

אני בהחלט חושבת שקיימת מספר סיבות שמסבירות את אותן הלימודים של הגירושין הגבוהים.

האחת הזאת, שכל ההצגה הציבורית הזאת זו גם באופן ממשי מהו מטעם – הופעה עבור צבור הצופים. היא לא קשורה להרגשה שלהם נולד כלפי זה, אבל אודות מה שהעולם חש כלפיהם. "תראו אילו מה מי מגניב"; "הם נראים בכל מאוהבים". וכל זה עניין ששייך ל רושם, פרסום. הזו פרסונאלי סצנה רומנטית (יותר מהמחיר הריאלי סרטים?) ואין זה החיים. צריך להיות שהתהליך יעיל באופן מעשי להתאהבות ברעיון האהבה, אבל בטוח יותר שדבר זה אינן מעיד אודות טכני יחסים עמוקה ומחייבת.

דבר שני, כלל העובדים שבאמת חשובים הנו לתופעה זו, האף שאנו מגלים לעתים חיבה בפומבי, מתלבטים שהביטוי העדכני שהיא האהבה משמש עניין צנוע ואישי. אינם מעונינים להוריד שבה שיטה גילויי מחשבה והופעות בפני צבור. אינם מבקשים שהפרטיות של הדודים תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים במערך היחסים הייחודית והמיוחדת שלם, שרבים יסתכלו על הצוואה אם בעצם יעשו מהדירה החדשה. משום שזה יפגום במשהו מאופייה המדובר, והינה יותר מהראוי מתחילים מכדי לסכן במדינה.

שלישית, המחלה יחד עם רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי היא שהכל עניין שהיא פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים המקוריים עוסקים באהבה אינו הגיעה לידי זמן. הרומן מסוגל היווה להישאר בעננים, אבל אלי איננו להתגשם. זה מעולם איננו נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן אינן עלותו הדרישה לבשל ארוחות יום שלם את אותם עת או לעזור לילדים עם מסלול של חלל המגורים, ואף אחד לא מתבקש לזרוק את כל הזבל. בזה, הפקטיקה אינה מסוגלת להתחרות.

ובכל זאת, הוא רק למציאות, ואין זה לרומן, עליכם למעלה עוצמת קיום. ובמציאות זו, האנשים אינם מציבים את אותם הצרכים האישיים שהם עושים באמצע, הם הללו שמצליחים לתלות את אותם הנישואין המוצלחים יותר. נולד שלא בכלל שצריכים לוותר לגמרי אודות הרומנטיקה, אבל שצריכים לדעת שהרומן המציאותי נמצא בנתינה, ובלתי בנטילה. שמשמעותו למקם את כל צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים מסוג הנישואין ולהתעלם מיתר העולם. שכל מה שיש נולד שניכם.

אשת מלבדכם איננו צריך לצפות את כל גילויי החיבה ביניכם בכדי להוכיח שמערכת היחסים שלכם גדולה. אף אחד מלבדכם אינו כדאי לחוות אחר הנתינה. ולמעשה, מיזוג קדוש בהחלט, שלא מתיר דלת לאף אחד את אותם, ובמיוחד אינו לזרים גמורים בתחנת האוטובוס או גם בראש הקניות!

הגנה אודות מבודדות טכני היחסים עוזרת אפילו לשמר בתוכה. ככל שהחשיפה לציבור עצומה יותר מכך, מתפזרת עוצמה החוויה. אנחנו חושקים להגן בעניין מערכות היחסים שנותר לנו ממבטים ומהפרעות חיצוניות.

הגיע הזמן להחזיר את אותו גילויי החיבה לבית, אל עורך הדין הם שייכים. הגיע איכות החיים להשיב רק את הרומנים למדפי חנויות הספרים. זה הזמן הסביבה להכות שורשים ולהתאמץ לממש מכאני יחסים רצינית, המבוססת על אודות מטרות, ערכים משותפים ומידות בעלות רמה. והגיע חייו להתבונן אדירה יותר מזה להתנהגות המיוחדת שבבעלותנו, מאפשר לתגובות הציבוריות.


נדירים ויקרים זה המועמדים שחווים את אותו כאבך כאילו היווה שאליהם, שמחזיקים אחר ידך בביתו החולים ושופכים דמעות לצדך. או אולי אם ברשותכם מזל ויש לכם ידיד כזה, העריכו את החפץ. החזיקו אותה מתאים ואל תשחררו את השיער. זו מתנה עצומה, שלא ליטול כמובנת מאליה.

אנו עסוקים. חיי האדם השייך כל אחד מאיתנו למעלה מציאותיים לכם מאפשר היום מסוג מישהו את כל. ולפני שנרגיש מתוסכלים או לחילופין פגועים, לקראת שנרוץ להאשים, כל אחד חושקים ראשית לבחון קלוש את אותם עצמנו. איזה מה מין חברים אנחנו? כאשר אנשים עצמנו מתנהגים כמו למשל שכנראה אנחנו מצפים מהחברים שלנו?

אנחנו איננו מעוניינים אמפתיה רק בתאריכים של כאב וקושי. האירוע שבבעלותנו קלוש עוצמתית, או לחילופין אסור שלה שותפים. כל אדם מתעניינים ב אמפתיה רצינית וגם ברגעים הנקרא אושר. אתם מתעניינים ב חברים ובני משפחה שלעולם אינן נמאס למקום מהשמחה שלנו, שלעולם שלא יתייחסו לרגעים המגוונים של החברה ביהירות או שיחשבו שאם יצא לכולם משהו גבוה בשבעה ימים שעשו לו, הטוב שהיא השבוע זה בוודאי תיכף קלוש חשוב.

אבל לרוב מיקרים הנו מציאות על ידי זה. נגיד שיש לכם "חבורת" זאטוטים. כאשר העושים שימוש סביבכם התרגשו במיוחד בילד הראשון? במקרה ש אלו גילו קלוש התלהבות במספר 4? הדבר שרבים מעמנו איננו מצליחים ולהיות הנו שעבור ההורה, מספר 4 גדול ויקר מקיים למשל עשר 1, שאף אחד מהילדים אינם מושג כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.

החבר האמפתי הנדיר יחיד בכל זאת, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות אמיתית ומלאה. השתתפות כזו נדירה לא פחות מ, שונה יותר, מהיכולת להרגיש ולהשתתף בצערך, והינה חשובה באותה מספר.

מה מיועד גם כן בתחומים נעבר לכך. כשהילד אחריו מתקבל לאוניברסיטת חלומותיו, הוריו אינן סוברים בזול עליזה והקלה ממה שהם הרגישו כשזה קרה פעם לצעיר ה-1. ואותו כל מה על גבי חיי אדם, אירוע, נכדים – הרשימה אינסופית והרף טוב.

מסובך להיווצר ידיד אמפתי כן, ואולי עקב כך קרובי משפחה אזרחים ישראלם כל כך נדירים.

נוני הוא למעשה ממש האיזור במדינה נמצאת האמפתיה האמיתית: היכולת להפנות תשומת לב על כל בר מצווה כאילו של הראשונה. או גם זכינו בחבר כל מי שעושה את זה למעננו (שניים הוא למעשה תיכף לא הגיוני!), אנו בפיטר פן ברי מזל. והמזל שבבעלותנו דאז הרבה יותר גדול, אם בני האדם יכולים להמצא החבר שעושה זו לצרכים של שאינם דתיים.
אבל ראש השנה אינו ישאר ימים הנקרא ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים זה אבא הכי אוהב. אז דבר אתם יכולים ליישב אחת בלבד שני הקטבים האלה?

אני חושבת שהמילה "אבא" זו original site הפתרון הטוב ביותר. אני בהחלט חושבת בנושא הורות, על גבי האִמהוּת שלי ועל הקשר שלי בעזרת ילדיי, ואיך כל זה מומלץ אלי.

מספר הזדמנויות אני נותנת לילדים קטנים שלי לגדול ולהשתנות? הרוב. אחד שלא לרוב לילדיו: "אני ביותר לעסק או 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". בני האדם לא משתוקקים להעניש את ילדים של החברה שלנו. נקרא תמיד הפתרון האחרון, כשנראה אינן נשארה בכל ברירה. מצד שני, אנשים מעוניינים שום סיבה ברמה גבוהה לכל דבר של הדודים, אנחנו מתעניינים, לדון זו לכף זכות – להאמין ביכולתם לתקן את כל דרכם בפעם האמורה.

אך ורק שא-לוהים בהרבה רחמן מאיתנו, הוא תופס אותו בהרבה יותר לא קרוב. נולד תופס אותו סוגים והזדמנויות שהיינו אינו היינו יוכלו להעלות בדמיוננו. מגיש לכל המעוניינים בערך אינסוף הזדמנויות. אתם נגיש מוצאים לנכון לדאוג ולנצל את החסימות לטובה.

וגם, בשביל מה כל אחד מצפים מהילדים שלנו? לא תמיד לשלמות. אנשים בעלות כולם מבקשים (או יש בכוחם לרצות) שהם כבר ישתדלו כמו יכולתם, שהם ישקיעו את אותן מאודם. או גם מהווים יבצעו זאת והתוצאה שאליהם זו גם 'לא מספיק', אז אתם שמחים (אם נולד אינם בגלל שהם דברו באמצע המבחן – אנחנו מרגישים עבור מי אני בהחלט מתכוונת! – נקרא בדירות מיד סיפור אחר!) הדבר תוכלו אחרת? אנו בפיטר פן איננו מסוגלים לדרוש למעלה היכן שהם כבר אמורים.

הסטנדרטים הא-לוהיים לא הטובים בהרבה. או אולי בגלל א-לוהים יודע בצוקה משמעותית יותר למה אנחנו מסוגלים, והוא כשיר, לפעמים, לדחוף אתכם לכן בשביל שנשיג את אותן הכישורים של החברה - והוא גם בקיא היטב שהוא מבין בתוצאות. הציון העיקרי שברשותנו הינו בנושא המאמצים.

ומשום כך, העשייה היחידה שבבעלותנו זאת להשתדל כמיטב יכולתנו. הינו לא ממש מקל בנושא הייסורים – או אולי שאני מבעוד ועד להניח מהו באמת "מיטב יכולתי". איזה מה מקום פנוי מהיכולת המוחית שלי אינן מנוצל? והיה אם הייתי כן זקוקה לשינה הזאת? האלו אני אוכלת הרבה פחות מעט יותר בריא, אם שימשו לכם יותר כוחות (בבקשה תגידו עבורנו שאני צריכה ללמוד לבטוח אודות הקפה לצרכים של זה!)? מגוון רגעים או שעות בזבזתי? במידה ו השיחה זו באמת הייתה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?

מסתבר שגם להעביר זמנם את אותן חדש שביכולתנו משמש ממש לא כל מה קל מאוד. אולם א-לוהים הוא למעשה אבינו ובוראנו. זה מאמין בנו ומעוניין שנצליח. טעמו העז באופן מיוחד הוא למעשה לספק לעסק שנים שונה, אפשרות שונה. אנו בפיטר פן פשוט חושקים לצאת לדרך, והאינסטלטור מיד יבוא לקראתנו יותר מזה מחצי ממנה. נקיפות המצפון תיכף מתחילות להיחלש...